פוליפים הם גדילה לא תקינה, אך אינה ממאירה במרבית המקרים, של הריקמה הרירית באף ובסינוסים (מערות האף). גדילת הפוליפים (פוליפוזיס אפית) הם תוצאה של תהליך דלקתי מתמשך באף והסינוסים, מצב הנקרא רינוסינוסיטיס כרונית.
יש להבדיל בין פוליפוזיס אפית אשר מאפיינת מבוגרים, לבין הרקמה הלימפאתית במערות האף והסינוסים בילדים שנקראת האדנואיד או השקד השלישי.
לעיתים פוליפוזיס אפית גורמת לתסמינים המצריכים ביצוע ניתוח פוליפים.

הסיבות לצמיחת פוליפים באף ובסינוסים (פוליפוזיס אפית)

רינוסינוסינוסיטיס כרונית עלולה להוביל לפוליפוזיס אפית. מספר מצבים יכולים לגרום לרינוסינוסיטיס כרונית:

• אלרגיה
• אסטמה
• זיהומים חיידקים או פטריתיים
• תפקוד לקוי של המערכת הרירית – ריסנית באף

תסמינים של פוליפוזיס אפית

הסימפטומים השכיחים של פוליפוזיס אפית דומים לאלו המתוארים ברינוסינוסיטיס כרונית וכוללים בעיקר:

• חסימה אפית
• גודש אפי
• נזלת מתמידה
• ירידה בחוש הריח והטעם

כאבי פנים אינם סימן שכיח.

להערכה נרחבת יותר של הסימפטומים וההשפעה של רינוסינוסיטיס על איכות החיים של המטופל נעשה שימוש בשאלון ששמו SNOT -22 אשר תורגם ותוקף לעברית. השאלון מתייחס לתסמינים הקשורים ישירות לאף ולסינוסים – כגון הצורך בקינוח אף תמידי, התעטשות וכדומה, וגם להשפעה על היבטים אחרים – כגון סחרחורות, כאבי אוזניים, הפרעות בשינה ובמצב הרוח.

אבחון של פוליפוזיס אפית

האבחנה של פוליפוזיס אפית היא קלינית, כלומר באמצעות בדיקה על ידי רופא אף אוזן גרון מומחה. לצורך האבחון, הרופא נעזר בסיב אופטי – סיב מחומר שקוף המחובר בקצהו למצלמה, אשר מוחדר דרך הנחיריים אל האף. לעיתים אף נדרשת בדיקת דימות (צילום או CT).

טיפול בפוליפוזיס אפית

הטיפול המתווה ברינוסינוסיטיס כרונית עם פוליפים הוא משולב – תרופתי (בעיקר סטרואידים ונוגדי דלקת שונים) וניתוחי.
מטרת הניתוח היא לאפשר ניקוז מיטבי של הסינוסים (מערות הפנים), לכרות פוליפים ולפנות דלקת וזיהום. בניתוח נעשית הקפדה רבה ככל הניתן על שמירת הפיזיולוגיה הטבעית של הסינוסים.

סיבוכים של ניתוח פוליפים

אחד הסיבוכים הרלוונטים לפוליפוזיס אפית, במידה והדלקת אינה נשלטת, הוא דימום מתמיד שעשוי להפריע למהלך הניתוח.
חזרה של הפוליפים לעיתים קרובות אינה מעידה כל כישלון הניתוח אלא על המהלך הרגיל של המחלה הראשונית ויש להבהיר זאת לפני כל התערבות.