ניתוח האדנואידים בילדים מכונה גם ניתוח פוליפ בילדים (שם שמקורו בטעות) או "השקד שלישי".
ניתוח האדנואידים בילדים הוא מהניתוחים השכיחים ביותר בתחום אף אוזן וגרון. סיבת הניתוח הנפוצה ביותר היא חסימה של דרכי נשימה עליונות. יתכנו גם סיבות נוספות למשל:

זיהום או דלקת כרוניים של רקמת האדנואידים

חוסר תפקוד של חצוצרת אאוסטכיוס אשר מצריך ניתוח כפתורים (צינרור חוזר של האוזניים)

מהם האדנואידים?

האדנואידים הם רקמה של מערכת החיסון (ריקמה לימפאתית) שנמצאת בין הגרון לאחורי האף. באופן טבעי בילדים האדנואידים הם רקמה מפותחת וגדולה ביחס למבוגרים. לעיתים קרובות רקמת האדנואידים גדולה יחסית לפתח מעבר האוויר, הקטן במילא אצל ילדים, וגורמת לסימפטומים חסימתיים של דרכי נשימה עליונות.

האדנואידים נמצאים בשכנות לפתח חצוצרת אאוסטכיוס בלוע האפי (חצוצרה שתפקידה להשוות לחצים בין האוזן התיכונה לאויר מסביבנו). שכנות זו גם עשויה לסבך את התמונה ולגרום לבעיות אוזניים.

מהם התסמינים של אדנואידים גדולים?

במידה ובילד האדנואידים גדולים ביחס לפתח מעבר האוויר, יופיעו תסמינים חסימתיים כגון:

• שמירה על פה פתוח בזמן הנשימה
• נזלת כרונית
• נשימה כבדה
• נחירות שיכולות גם להגיע עד דום נשימה בשינה

מתי צריך לעבור ניתוח אדנואידים?

אדנואידים עשויים להיות מקור לטיפוס של זיהומים לאוזניים ולהוביל לדלקת לאוזן התיכונה (נוזלים באוזניים). האדנואידים הולכים וקטנים עם השנים, במקביל לגדילה יחסית והתפתחות של דרכי הנשימה בילדים. אולם בילדים החסומים בנשימתם הצורך בכריתת האדנואידים הוא ברור.

ההחלטה על הצורך ניתוח אדנואידים תיעשה לאחר בדיקת רופא אף אוזן גרון מומחה. לעיתים הרופא ייבחר להיעזר בצילום לוע אפי או בדיקת סיב אופטי. סיב אופטי (או אנדוסקופ) הוא סיב שקוף אשר בקצהו ישנה מצלמה ומקור אור. הסיב מוחדר דרך הנחיריים אל תוך האף. בשיטה זו הרופא יכול לראות את פנים חלל האף ללא חתכים חיצונים.

אודות הניתוח לכריתת אדנואידים

לניתוח לכריתת אדנואידים סיכויי הצלחה גבוהים, לרוב אין בעקבות הניתוח תחלואה קשה והילדים משוחררים לביתם באותו היום.

סיבוכים של ניתוח לכריתת אדנואידים

הסיבוכים הנפוצים ביותר בעקבות ניתוח לכריתת אדנואידים הם אי ספיקה חיכית זמנית וזיהום אתר הניתוח, אך הם אינם מאוד שכיחים. דימום משמעותי בעקבות הניתוח הוא נדיר.

מה עושים לקראת הניתוח להסרת אדנואידים?

לקראת ניתוח אדנואידים, יש צורך בביצוע בבדיקות דם כלליות – בעיקר לבדיקת קרישת הדם ולוודא כי ספירת הדם תקינה. יתרה מכך, מומלץ בשבוע שלפני הניתוח מנטילת תרופות שיכולות להשפיע על קרישת הדם, כמו אספירין או איבופרופן (נורופן, אדוויל), בכדי למנוע דימום משמעותי במהלך הניתוח. אקמול בתקופה זו הוא מותר לשימוש לשיכוך כאבים. מומלץ להיוועץ ברופא במתן כל תרופה לילד בשבוע שלפני הניתוח.

ביום שלפני הניתוח, הילד צריך להיות בצום החל מחצות הלילה (כולל מים).

מה קורה ביום הניתוח להסרת אדנואידים (השקד השלישי)?

כירורג, בדרך כלל רופא אף אוזן גרון מומחה, מבצע את ניתוח האדנואידים תחת הרדמה כללית. הגישה לאזור היא דרך הפה. לאחר הכריתה מתבצעת חבישה של האזור עם גאזה (ספוגית), ובמרבית המקרים לא יהיה צורך בביצוע תפרים. ברוב המכריע של המקרים, במידה ואינם סיבוכים, הילד משוחרר לביתו ביום הניתוח עם תרופות להקלת הכאב. כ-7-14 ימים לאחר הניתוח מגיעים להתאוששות מלאה.